<h1>מחזור ויטרי סימן תקי"ז</h1>
<h2>דף יד.</h2>
יריעה או קלף פחות מג' דפין לא יעשה ולא יותר מח'. ושיעור שורות דף ששים. ויש עוד שיעורין אחרים במסכת סופרים. ושיעור שיטה ג' למשפחותיכם. ואורך דף יש או' ו' טפחים כאורכן של לוחות. וזה וכיוצא בהן למצוה ולא לעכב. ובסוף הספר אפי' פסוק אחד בדף אחד. ושיעור גיליון למטה טפח ולמעלה שלש אצבעות. ובין דף לדף כמלא ריוח שתי אצבעות ובין שיטה לשיטה כמלא שיטה. נראין הדברים בכתיבה דקה. אבל בכתיבה גסה הכל לפי הנוי. זכר לדבר גאון אחד שפי' ג' למשפחותיכם. שיעור טפח דטעם שלא יהו עיניו משוטטות. ואי בכתיבה גסה הוי (טפח) [יותר] מטפח. ובין תיבה לתיבה כמלא אות קטנה. ובין אות לאות כמלא חוט השערה. ורוב תיבה בתוך הדף. פי' לתוך הסירגול. שהלכה למשה מסיני לסרגל בקנה. ומיעוט חוץ לדף לא. ואות מן השם חוץ מן השירטוט לא יוציא. ובכתיבת השם יזהר. כמו שמפורש בסוף שבועת העדות איזהו חול ואיזה קודש. ואם ספק יכוין בכולן לשם. דבהכי לא מיפסיל. כתיבת השם לא על מקום גרר. ולא על מקום המחק ותולה את כולו ובדוחק. ובתחילת הספר ובסופו יניח כדי לגול ב' עמודים אחד אילך ואחד אילך. ונותן בין כל חומש וחומש ד' שיטין לבד משיטה שמשלים בה. ואין עושין ספר לא ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יתר על ארכו. למצוה ולא לעכב. וכן הרבה וכן דיפתרא. כדפרי. וס' ום'. סתומין לגמרי. דבנס היו עומדין. אבל מ"ם פתוחה לא יסתום. דא"כ הוי אלה נמי כנס. וליפשוט כרעיה דד' לאחוריה כמעט. כדאיתא בהבונה וכרעיה דק' לעשות תלויה ככרעיה דה' שפירשתי. עוד יש עינייני אותיות באלפא ביתא דר' עקיבא אך רוב ספרים רגילין בהן ומי שאומנותו מלאכת שמים יבין בהם ויראה באלפא ביתא ויעשה מצוה כמאמרה ולא יתבשר אלא בשורות טובות.
שירת הים ושירת האזינו כתובות לפנים כהילכתן בראשי שטותיהן וסתימותיהן משני צדדין ואריחותיהן ולבינותיהן. והכותב ספר תורה ידקדק בדבריי אלה. ואם הוא חכם יוסיף וישנה וישלש מסכת סופרים המוספת עוד דברים.
וכדר לעומר לא ליפסוק בשני שיטין. אע"ג דתרי תיבות נינהו. ומינה ילפינן לתובל קין ולבת שוע. ולבן אוני ולמלכי צדק. דבכל שתי תיבות והוא שם אחד. דלא לפסקינהו בשני שיטין חוץ מבת היענה דמצי פסיק. דדרשי' ליה בפרק אילו טריפות [חולין ס"ה ע"א] לביצת היענה. מיעוט בכתב כתבתי ורוב בעל פה יש לסופר לדקדק במסורת. שילמד מתוך חסירות ויתירות. שאינם תלויים על פי הדייקות. גם יש לו להיות בקי בדייקות שלא יהא נראה כמנומר. ובתפירתו בגידין יעשה כהילכתו. ובשיור התפר. כדאיתא פ' הקורא את המגילה [י"ט ע"א] ותפירתו מבחוץ ושיור התפר ג' אצבעות למעלה וג' אצבעות למטה. כך מצאתי.
